החלטה בתיק בע"מ 6906/11

לפניי בקשת רשות לערער על החלטתו של בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופטת צ' קינן) שדחתה בקשת רשות לערער על החלטת בית משפט לענייני משפחה בחיפה (כב' השופטת א' מירז), שמצידו דחה בקשה לעכב את ביצוע פסק דינו שהעניק למשיבה משמורת על בנם המשותף לה ולמבקש (להלן: הקטין). כמו כן מבוקש סעד ארעי.

1.           הקטין נולד בשנת 2004 בעקבות מערכת יחסים שניהלו הצדדים - שניהם גרושים ולהם ילדים מנישואים קודמים. דרכיהם נפרדו כשמלאו לקטין חודשיים. בסוף שנת 2004 חתמו הצדדים על הסכם המסדיר ביניהם את המשמורת של הקטין לאם וכן את הסדרי הראיה של המבקש. ההסכם קיבל תוקף של פסק דין. בחודש יולי 2008 הגיש המבקש תביעה לבית המשפט לענייני משפחה וטען כי המשיבה מערימה קשיים בהסדרי הראיה, ולחלופין עתר להעברת המשמורת אליו. במסגרת אותה תביעה טען המבקש לאלימות והתעללות מינית מצד המשיבה, בן-זוגה ובנה מנישואים קודמים כלפי הקטין, שלגביהם הגיש תלונות במשטרה. בחודש אוקטובר 2008 נקבעו הסדרי ראייה חדשים בסיוע פקידת סעד באזור מגוריה של האם, אולם המשמורת נותרה אצלה. ביום 18.10.2008 לא החזיר המבקש את הקטין לבית המשיבה כנדרש בהסדרי הראייה, בטענות של תלונות הקטין על אלימות של המשיבה כלפיו. המבקש דיווח על כך לפקידת הסעד, ובעקבות המלצתה, ביום 28.10.2008 החליט בית המשפט להעביר את המשמורת לאב באופן זמני, עד לבירור תלונותיו במשטרה והכנת תסקיר משלים. נוכח התמשכות ההליכים, נותר הקטין במשמורתו הזמנית של האב.

2.           ביום 3.12.2008 הוגש תסקיר משלים המתרשם שתלונות האב במשטרה חשפו את הקטין לתכני העימות הקשה בין הוריו, ושללא קשר לשאלה אם אכן הנטען על-ידי האב אכן ארע בפועל, נראה שהקטין אימץ לעצמו את הסיפורים ששמע מסביבו והחל להאמין בהם. פקידת הסעד ציינה כי הקטין התאקלם אצל האב ויש חשש כי מעבר נוסף בחייו, לעת ההיא, עלול לגרום למשבר נוסף. לפיכך המליצה פקידת הסעד המשך של המשמורת הזמנית אצל האב עד לסוף שנת 2009, ושבתום התקופה תיערך הערכה מחודשת. בתסקיר מיום 23.4.2009 ציינה פקידת הסעד את מערכת היחסים העכורה בין ההורים והשפעתה הקשה על הקטין, אך מאחר שההורים החלו לקבל הדרכה והקטין החל לקבל טיפול, המליצה להותיר את המשמורת לאב לתקופה של חצי שנה נוספת. בתסקיר מיום 9.9.2009 ציינה פקידת הסעד כי לעתים התקשה המבקש לראות את צרכיו של הילד מעבר לכעסים שלו על המשיבה, ולא היה מוכן לקבל כי חשוב יותר להרגיע את הילד מאשר להוכיח את טענותיו בדבר מעשי האם. משכך המליצה על השבת המשמורת לאם ועל בדיקת מסוגלות הורית לצדדים. ביום 17.2.2010 הוגשה חוות דעת בעניין מסוגלות הורית (להלן: חוות הדעת), שמצאה כי לשני ההורים קיימים קשיים לא מבוטלים המעיבים על המסוגלות ההורית, אך בשום אופן לא מבטלים אותה. עוד נקבע שנמצאו סימנים לכך שהאב מותאם יותר לצרכיו ההתפתחותיים של הקטין בשלב זה של חייו, אם כי במצבי לחץ הוא חש מוצף והתמודדותו פחות טובה ופחות עקבית. כמו כן צוין כי במצבים עמומים יכולה להופיע גלישה לבוחן מציאות לקוי, להמשגה שגויה ולהפרעות בשיפוט. בעקבות חוות הדעת ניתן מיום 13.6.2010 תסקיר משלים של פקידת הסעד, שבו חזרה בה מהמלצתה להעביר את המשמורת לאם, והמליצה על הותרתה באופן קבוע בידי המבקש.

3.           ביום 10.10.2010 נחקר המומחה על חוות דעתו והבהיר כי שני ההורים לא פסולים להיות הורים והפער ביניהם אינו משמעותי. לדבריו, ההמלצה שלא לשנות את המשמורת הושפעה ממצבו הנפשי של הקטין באותה עת, וגם בהתחשב בכך שההמלצה ניתנה באמצע שנת הלימודים. עוד הוא חיווה דעתו, כי תסקירים מהחודשים האחרונים יאפשרו לבית המשפט לדעת מי מערים פחות קשיים בהסדרי הראייה, ומי מהם פועל לטובת הילד ולא מתוך מלחמה. נוכח הזמן שחלף מאז שניתנה חוות הדעת, התבקש תסקיר משלים. בתסקיר מיום 13.1.2011 הביעה פקידת הסעד את התרשמותה שבחצי השנה האחרונה חלה הסלמה ביחסי ההורים, ושהמבקש מרבה להתלונן ולהאשים את המשיבה בפגיעה בקטין וכי הקטין נתון במצוקה עקב התנהגות זו. אף-על-פי-כן וחרף לבטיה, המליצה פקידת הסעד להותיר את המשמורת בידי האב בנימוק שלמומחה כלים טובים יותר לבחינת המסוגלות ההורית. ביום 12.6.2011 נחקרה פקידת הסעד על תסקירה, חזרה בה מעמדתה הקודמת והמליצה להשיב את משמורת הקטין לידי האם. פקידת הסעד נימקה את השינוי בכך שעל אף שהוסבר למבקש שאשפוז הקטין באשפוז סוציאלי עקב חשש לאלימות מצד האם מזיק לקטין, ראה האב לאשפזו פעם נוספת במאי 2011. העובדת הסוציאלית הביאה בחשבון גם את האמור בחוות הדעת לעניין התנהלות האב במצבים עמומים, ואת העובדה שטענותיו לאלימות מצד האם נמצאו לא מבוססות.

4.           לאחר שנסתיימו ההוכחות והוגשו סיכומים, עתרה המשיבה למתן פסק דין דחוף במהלך הפגרה, שכן תחילת שנת הלימודים עמדה בפתח. בית המשפט (כב' השופטת א' מירז) נעתר לבקשה, ומפאת דחיפות העניין נתן החלטה שכונתה "פסק דין חלקי" הקובעת כי המשמורת תהא לאם והמעבר ייעשה באופן מיידי, תוך ליווי של פקידת הסעד והפסיכולוגית של הקטין. בשלב זה לא ניתנו נימוקי פסק הדין מפאת קוצר הזמן. ביום 8.9.2011 ניתן פסק הדין הכולל נימוקים להחלטה הנ"ל.

5.           המבקש הגיש לבית משפט לענייני משפחה בקשה לעיכוב פסק הדין. ביום 12.9.2011 דחה בית המשפט את הבקשה בקובעו שעיכוב בביצוע פסק הדין עלול להסב לקטין נזק חמור.

6.           המבקש הגיש בקשת רשות לערער על החלטה זו, וכן בקשה לסעד ארעי. בית המשפט המחוזי (כב' השופטת צ' קינן) נעתר לבקשה לסעד ארעי, אולם לאחר שעיין בתשובת המשיבה ובחומר הראיות שהצטבר בתיק, החליט בית המשפט (ביום 21.9.2011) לבטל את הצו הארעי ולדחות את הבקשה להרשות ערעור. בית המשפט מצא שהמשמורת הזמנית הועברה למבקש בעקבות חשדות לאלימות מצד המשיבה. חשדות אלו נבדקו על-ידי המשטרה ונמצאו לא מבוססים. התמשכות ההליכים היא שגרמה לכך שהקטין נותר בידי האב משך כשלוש שנים, שבמהלכם הסלימו יחסי ההורים ואופן התנהלותם - כשקטין נמצא בין הפטיש לסדן - הסב לו נזק נפשי. בית המשפט סקר את תסקיריה של פקידת הסעד, שהתרשמה באופן בלתי אמצעי משני ההורים, וכן את ממצאיו של המומחה למסוגלות הורית כפי שעלו מחוות דעתו ומהחקירה. המלצתה של פקידת הסעד, שהתבססה על התנהגות ההורים לאחר מתן חוות הדעת, נשענה על כך שהמבקש אשפז את הקטין באשפוזים סוציאליים (ביום 30.1.2011 וביום 10.5.2011) נוכח טענותיו לאלימות מצד האם, מבלי שנמצא אישוש לטענות הללו, ועל אף שהובהר לו שהאשפוזים הללו מסבים נזק לקטין. בית המחוזי הוסיף כי הקטין הוצא ממשמורת אמו בהיותו בן כ-4.5 שנים. עד אז לא נתגלו קשיים בקשר של האם עמו ואף לא נטען כי האם מפריעה לקשר של הקטין עם אביו. הוצאת הקטין ממשמורת האם הייתה זמנית בלבד, ונועדה לאפשר בדיקת תלונותיו של האב; תלונות שלא נמצא להן בסיס. בדיעבד נמצא, כי הוצאת הקטין ממשמורת הייתה שלא לצורך, ומכאן הקושי שנוצר. הואיל ולא נמצא פסול במשמורתה של האם, ועל רקע המלצתה של פקידת הסעד, סבר בית המשפט המחוזי כי לכאורה אין מקום להתערב במסקנתו המנומקת של בית המשפט לענייני משפחה, כך שסיכויי הערעור קלושים. מטעם זה, קבע בית המשפט כי מאזן הנוחות נוטה לכיוון יישום החלטת בית המשפט לענייני משפחה; וכך הורה.

7.           מכאן הבקשה שלפניי, הנסמכת ברובה על סיכויי הערעור. לטענת המבקש, בית המשפט המחוזי לא ייחס משקל הולם לכך שתלונותיו במשטרה נסגרו מחוסר ראיות ועניין לציבור, ולא מחוסר אשמה; להתרשמות שלילית של פקידות הסעד מהמשיבה; לאי-אמיתויות שלטענת המבקש עלו מחקירת המשיבה בבית המשפט; מראיות לאלימות מצידה כלפי הקטין; לאי-מתן משקל הולם לחוות דעת המומחה שהמליצה להותיר את המשמורת בידי המבקש; ולכך ששינוי המשמורת יפגע ביציבותו של הקטין ויסב לו נזק. לשיטת המבקש, בית משפט לענייני משפחה סמך את מסקנתו על שינוי עמדתה של פקידת הסעד במהלך חקירתה, בעקבות לחץ שהופעל עליה. בהקשר זה נטען כי המבקש אישפז את הקטין באשפוז סוציאלי על סמך המלצה של עובדת סוציאלית של בית החולים, ולא מיוזמתו שלו. לבסוף טוען המבקש כי מאזן הנוחות נוטה לכיוון הותרת המצב הקיים עד להכרעה בערעור שהגיש לבית המשפט המחוזי.

8.           לאחר עיון בבקשה ובצרופותיה, וכן בתשובת המשיבה שהוגשה לבית המשפט המחוזי, באתי למסקנה שדין הבקשה להידחות. הבקשה אינה מעלה, ולו בקירוב, שאלה משפטית החורגת מעניינים של הצדדים הישירים למחלוקת המועלית במסגרתה המצדיקה דיון בערעור שני (ראו: ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ, פ"ד לו(3) 123 (1982); רע"א 4193/11 כראדי נ' נרקיס (לא פורסם, 14.6.2011)). דברים אלה נכונים גם כשמדובר בשאלות הנוגעות למשמורת (ראו: בע"מ 8403/10 פלוני נ' פלונית, פסקה 12 (16.11.2010); בע"מ 2501/10 פלוני נ' פלונית, פסקה 15 (לא פורסם, 22.6.2010); בע"מ 3490/11 פלוני נ' פלונית, פסקה 6 (לא פורסם, 4.9.2011)), ונכונים ביתר שאת כשמדובר ב"גלגול שלישי" בענייני סעדים זמניים. בכגון דא מידת התערבותו של בית משפט זה היא מצומצמת ביותר (ראו: רע"א 11073/08 בראון נ' חקימיאן (לא פורסם, 29.12.2008); רע"א 7389/05 לוזון נ' גוטרמן (לא פורסם, 30.11.2005); רע"א 5714/11 פאר נ' זכריה (לא פורסם, 9.8.2011)). הבקשה דנן - שנסבה כולה על ממצאיו של בית המשפט לענייני משפחה כפי שהן עולות ממכלול חומר הראיות שנפרש לפניו - אינה עומדת באמות המידה שפורטו לעיל.

9.           אשר על כן, הבקשה לרשות ערעור נדחית ועמה הבקשה לסעד ארעי. משלא נתבקשה תשובה, אין צו להוצאות.

         ניתנה היום, ‏כ"ח באלול התשע"א (‏27.9.2011).

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.    טח+הג

מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט,  www.court.gov.il

  התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: